למשוררן
שלום, אני א.פלונית
ונמאס לי משירה רצינית
הכל כבד ומוצפן
ומלא בכוונה פנימית.
ו"למה התכוון המשורר?"
בוא ננסה,
אנוכך חור של תחת
ולך תחורר.
איך אני אוהב שירה.
אני מניח שזה בגלל שהיא מֶאָפֶשָרַה לי
לבטא את הגְנֵבָה שלי בצורה הכי מדוייקת.
הדיבורים האלה מסכנים אותך מאוד.
כי מילה ועוד מילה והופה תיפול
והאמת שעל כל אות צריך שומר שְקוֹד
ובכלל..עדיף שתשתוק
כי השתיקה היא ניגון חזק
ותהיה המנצח על המנסח של הדף החלק.
על מה כל הרעש והמהומה?/ כולה כמה
מילים על הדף.
תקיש תתפרץ אל חלל המְאוּמה / וגובה
שמיים יֵשֶב על שרפרף.
אך זה נחמד שהנפש פשטה עֵרוֹמָהּ / ובין
הרוח לחומר תניח מקף.
ושתאמר היא לֶרוֹב בִּמעט עלומה / ושתעיר
מחשבה ונחירות על מדף.
חוששני שבִּזמן שאני מזיין אותך
את אוהבת אותי מאוד
ובזמן שאני לא, אז קצת פחות.
טוב נו..מילא.
אנחנו כאלה חשובים / זה ברור, אנחנו הרי מדברים על כל מיני דברים.
ואנחנו שמחים / זה ברור, אחרת למה רוקדים על קברים?
ואנחנו גדולים / זה ברור, כי יש הרבה תוכניות וארצות לַכובשים.
ואנחנו הכל / זה אומר תושבים, פועלים וראשי
הערים.
ואין בכלל בעיה / לא תושב שלא שב, פועל רץ
הָצַב, וראש הכל הֵעֶרִים.
כשאני איתך אני רוצה להיות איתך.
כשאני לבד אני רוצה להיות לבד.
רומנטיקן.
איפה השיר הזה מסתתר ממני?
והיכן את יצירה?
זה קצת כמו בשירותים
אתה בא, מתיישב
והופה עצירה
ואולי זה כל העניין
קצת גסויות בָּשירה
כן, רגע..זה מגיע
הופ! הנה הצפירה
כולם כבר עומדים דום?
ארס-פורק-אותה
רק היום! רק היום!
אתה מבין? אתה פה בכל רגע נתון / וברגע
נתון אמת יפה והגון.
ונמצא לכבודך בַּפרושׂ כּל מִכּל / וּבתוכו הנוצץ
עַרֵב קול בֵּמחול.
ואין לו כמעט וחסר וכאילו / ואינסוף נכנס
בִּנקודה אפילו.
וְרק מצדדיו שוֹטט האובד / ורק בתוכו פועל
עומל העובד.
את מרגשת בי את הצורך לכתוב שירות עדינות
וגם לזיין אותך ממש חזק
מה את אומרת?
שוב הדואליות ההיא?
המדוברת?
אל נא תנווט בִּדבריך
ותוריד מסך עצמך
כי אדם לנגד אדם
ועצמו הוא עצמך.
מה תַּ'עולם ללב תַּ'לוקח? / הרי פה השבוי ושם
הבורח.
וההוא את הכל מכל הוא מורח / וְזה פירק
תַּ'סיר, הוא בכלל האורח.
ויש גם את זה / מֵחיש כּיס הוא לוקח.
ומלא בדעות מִמָחְשבת כֵּהות / ושׂם הוא רַמות
והֵּרים לו גבעות.
וכּל הדיבור מסתובב סביבון / וּמועד לא ראה חג
מיומו הראשון.
ווואלק אני אוהב אנשים / רק בלי מסמרים
צמודים למצח קרשים.
אך אם יש העולם בשיר יש בוטח / כי אותיות הוא
רוקח בשקט צורח.
אתה מתענג על הרגע הזה
רוצה לאחוז בו לנצח.
איזה חזיר.